1כבר ביארנו למעלה במה שהצענו בענין היתר הנדרים שפותחין לאדם בכבוד שבת ויום טוב ר"ל שאם נדר שלא לאכול בשר עד זמן פלוני אומרין לו אלו ידעת ששבת או יום טוב יארע בתוך הזמן היית נודר והוא אומר לאו מתירין או אם נדר לכל השנה פותחין לו אלו היית זוכר שיש בזו בטול עונג שבת ושמחת יו"ט כלום נדרת ואם אומר לאו מתירין אותו ואע"פ שמצד פתח זה לא היה ראוי להפקע מנדרו אלא שבת ויום טוב מכל מקום הואיל והותרו שבת ויום טוב הותר הכל שהנדר שהותר מקצתו הותר כלו ואין אומרין שיבטל הנדר מאליו לענין שבת ויום טוב מדין שגגה ולהיות הכל מותר אגבן מתורת נתבטל מקצתו שהרי יודע הוא בכך והנדר חל על המצוה אלא שעכשו מתחרט ובא לישאל:2וכן ביארנו במשנתנו שאם ראה בני אדם אוכלין תאנים שלו וצווח ואמר הרי הן עליכם קרבן ונמצאו אביו ואחיו ואחרים עמהם הרי נתבטל הנדר אצל אב ואחים מדין שגגה ומשנתבטל אצלם נתבטל אף אצל אחרים והותרו כולם אלא שבזו התחלנו לבאר במשנתנו דדוקא בששתק להם אבל כל שלא שתק להם אלא שאומר דברים שמגלה דעתו שאלמלא ידע היה מדיר בדרך שיהו האב והאחין מותרים והאחרים אסורים יש צדדין שעמד נדרו אצל האחרים ויש צדדים שנתבטל אף לאחרים והודענו במשנתנו אותם הדברים בקיצור ומכל מקום הדברים מבולבלים ביד מפרשים ואף הסוגיא צריכה ביאור ומתוך כך אני רואה להעירך בביאורה דרך קצרה והוא שאמרו:3אמר רבה הכל מודים באומר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר כולכם אסורים חוץ מאבא דכולי עלמא דכלם אסורים ואביו מותר ופירשו בתוספות אם כשבא לפני חכם אמר אלו הייתי יודע ואיני יודע מה הזקיקם לכך שהרי נדרי שגגות מותרין בלא שאלה וכל שנתבטל מקצתו נתבטל כלו ואם כן לאו דוקא לפני חכם אלא שאמר להם כן ר"ל שהוא סבור שכלם אסורין ומתנצל לכבוד אביו ואומר אלו הייתי יודע בשעת הנדר שאבא ביניכם הייתי אומר כלכם אסורין חוץ מאבא כולי עלמא מודו ר"ל אפילו בית הלל שכלם אסורין ואביו מותר ופירשו הטעם בתוספות שמאחר שהוא מעמיד לשונו הראשון ר"ל כלכם אסורים אע"פ שעכשו פורט בו חוץ מאבא רואין את הנדר קיים לענין השאר:4לא נחלקו אלא שאומר אלו הייתי יודע בשעת הנדר שאבא ביניכם הייתי אומר פלני ופלני אסורים ואבא מותר שנמצא עכשו סותר לשונו הראשון שבשעת הנדר אמר כלכם אסורים ועכשו מברר אלו ידע שאביו לשם היה אומר פלני ופלני אסורים שהוא לשון פרטי והרי שאף בזה שמגלה דעתו להעמיד את נדרו אצל האחרים הוא משנה דבורו הראשון מכלל לפרט ונמצא שאין הנדר נשאר בענינו ומתוך כך לבית הלל הותרו כלם:5ואף הם כתבו שלשיטה זו הוא הדין בהפך ר"ל אם אמר תחלה בשעת הנדר יהא אותו האיש שעולה בתאנה אסור בתאנים וכן אותו שעומד למטה ומלקט וכן אותו שעומד ורואה ואינו מוחה ואין לפרש שיזהירם בפרט שהרי על כל פנים אתה צריך לפרש שאינו מכירם אלא בדרך זה ואם כשנתגלה לו שאביו הוא לשם הוא אומר אלו הייתי יודע שאבא ביניכם הייתי אומר שיהא העולה והמלקט והרואה ואינו מוחה אסורים חוץ מאבא הואיל והעמיד לשונו הראשון כלם אסור שהרי קיים נדרו לגבי אותם אחרים ואם יאמר אלו הייתי יודע וכו' הייתי אומר כלם אסורים חוץ מאבא הואיל ושנה לשון נדרו מלשון פרטי ללשון כללי הותרו כלם והרי שלדעת רבה כל שלא שנה את דבריו אף לבית הלל לא הותרו האחרים והרבה פסקו כן כמו שביארנו במשנה וכן כתבוה גדולי המחברים ויש מפרשין כן לדעתם אף בהלך לו הספקנו לשאול לו היאך היה אומר שלא הותרו האחרים שמאחר שלא הותרו אלא בהפוך הלשון סתם הדברים על דבורו הראשון עומד ויש אומרים שמן הסתם דנין בו להקל וכן הדברים נראין לשיטה זו של רבה ונמצא לדעת רבה שכל שמעמיד לשונו הראשון כלם אסורים חוץ מאביו ואחיו וכל שמשנהו בין מכלל לפרט בין מפרט לכלל לבית הלל שהלכה כמותו הותרו כלן:
